עפנו: פסטיבל זיגט 2017
ממחנה הקיץ בבית ספר היסודי ההורים שלי לקחו אותי כבר ביום השני אחרי שעקרב נפל מהעץ על התיק שלי. מאז אני משתדלת שלא לישון באף מקום שאין בו 4 קירות. וגג. בקיץ הזה החלטתי להתמודד עם השדים ולהקריב את עצמי בידיו של פסטיבל זיגט בהונגריה. אם כבר לישון באוהל, לפחות שזה יהיה באחד מפסטיבל המוזיקה הגדולים בעולם. בתמונות היה נראה שכיף להם, אז אולי גם אני יכולה.
הפסטיבל אורך שבעה ימים עם הופעות במשך 24/7, אבל לא רק ההופעות הן העניין. המקום עצום ומלא בממתקים לעיניים: דוכני אוכל ושתייה, דוכני בגדים ותחפושות, מתקני אקסטרים כמו ארוחה בשמיים ובנג'י הפוך (מיותר לציין שפחדתי מדי ולא עשיתי אותו. החרטה עד היום קיימת), קרקס, מתחם ספורט עם מגרשי כדורגל, כדורסל וכדור עף, מתחמי יצירה עם דוכן אהוב במיוחד - הפיכת אנשים לחדי קרן, מתחמי מסיבות ובכלל, נראה שאיפה שלא תסתכלו - תמצאו אטרקציה מגניבה. זה לא מקרי שאם אתם בגילאים שלפני עד אחרי צבא, בטוח שמעתם על הפסטיבל. הקהל מורכב ברובו מאוכלוסיה צעירה, נערים ונערות בני 18-23 מחוייכים עם נצנצים וצבעי פנים שבאים להנות ממוזיקה שהם אוהבים וזמן איכות עם החבר'ה. בין כל הצעירים האירופאים אפילו הצלחתי להבחין בחבורה ישראלית עם תיקי MTV ישראל, שניה לפני שהם עלו למתקן הבנג'י וייצגו אותנו בכבוד כשצעקו: "נודר נודרים".
הפסיבל מורכב ממספר במות: במה מרכזית עליה האמנים הגדולים מופיעים ועוד מלא במות שמחולקות לפי סגנונות מוזיקלים כמו מוזיקת עולם, היפ הופ, רגאיי וגם האוס וטכנו. הליין אפ מורכב ברובו מאמני מיינסטרים ורוק והאמנים הגדולים מגיעים מהאזורים האלה. בכל ערב על הבמה המרכזית התייצב אמן גדול אחר להופעת ענק, בין המופיעים היו: וויז קאליפה, צ'יינסמוקרס, מייג'ור לייזר, פינק, איגי אזליה, מקלמור וראיין לואיס. ההופעות שנרשמו השנה כטובות והלהיבו את הקהל במיוחד היו הופעות ה-EDM של הציי'נסמוקרס (שגם ההופעה בארץ הייתה מוצלחת ביותר) ומייג'ור לייזר. רק מישהו מוכן להסביר לי למה בכל הופעת EDM מתנופפים דגלי ענק בקהל?
חובבי הרוק קיבלו הופעות של קסביאנס, הארט, אינטרפול ומטרונומי שסיפקו לי את אחת ההופעות הטובות שראיתי בחיי. גם ייצוג ישראלי נכח בפסטיבל, אמנם לא בבמה המרכזית אבל בהחלט מדובר בכבוד גדול. ההרכבים שנבחרו להופיע בפסטיבל היו: פולי טרי ולולה מארש שסיפקו מופעי צהריים נעימים לאוזן, כאלה ששוכבים לצלילן על הדשא, עוצמים עיניים ונהנים מהשמש שמלטפת את הפנים. ובכלל, קיים פוטנציאל גדול לפגוש בקהל עוד ישראלים שהגיעו לפסטיבל ולהתחבר - הרי כל החברויות הכי טובות מתבססות על טעם מוזיקלי דומה בין אנשים.
אני מודה שהליין אפ השנה היה פחות מרשים מזה של שנה שעברה שהביא שמות גדולים כמו ריהאנה וסיה, אבל במקרה הזה, השלם גדול מסך חלקיו והאווירה הטובה הופכת גם הופעות קטנות לגדולות מהחיים.
מתחמי האוהלים והשינה מפוזרים מסביב לאטרקציות הפסטיבל. המקום מספק מקלחות ושירותים (אל תגלו, אבל היה איזה יום שוויתרתי על להתקלח) ובכלל כל האווירה היא לצחצח שיניים עם הבירה. אחד היתרונות הגדולים בפסטיבל הוא המיקום שלו הקרוב לעיר, מרחק של עשר דקות באוטו ו-20 דקות ברכבת. ככה שמי שלא מתחבר לקונספט האוהלים תמיד יכול לישון במלון או דירה בבודפשט במחיר זול ונוח לכל כיס. אני הייתי ממליצה על שילוב בין השניים למען חוויה מלאה. בין ההופעות אפשר גם לנסוע לעיר ולבקר באתרים היפים שיש לה להציע כמו הארמון בבודהה או לבקר באחד מחדרי הבריחה המומלצים (ידעתם שההונגרים הם חלוצים בתחום?). מבחינת שופינג, פחות. בואו נגיד שבבודפשט נמצאות כל הרשתות הגדולות והמוכרות לנו גם בארץ כמו זארה ו-H&M וחוץ מזה, אין להם יותר מדי מה להציע חוץ מהרבה חולצות סירה. אגב, מוטיב חוזר השנה בפסטיבל היה בנדנדות שהיו קשורות לכל בנאדם שני על הראש. אני קוראת לזה "אופנת פסטיבל".
אז אם אתם בקטע של פסטיבלים, או מחפשים מקום טוב להתחיל בו - זיגט זה המקום בשבילכם. תפתחו קבוצת וואסאפ עם החברים הכי טובים, תשאילו אוהל מאח או אחות גדולים, וסעו לחוויה של פעם בחיים!